דלגו לתוכן
8 דקות קריאה

כלל השליש של בנק ישראל - הסבר מלא ומעמיק

מדריך מקיף לכלל השליש של בנק ישראל: מהו, מדוע נחקק, איך הוא משפיע על תמהיל המשכנתא שלכם, ולמה הוא הציל אלפי משפחות בתקופת עליית הריבית.

מוריס עוזיאל יועץ משכנתאות עצמאי · 25 שנה בבנק לאומי

אם לקחתם פעם משכנתא בישראל, סביר להניח ששמעתם את המונח "כלל השליש" - אבל לא בהכרח הסבירו לכם מה זה ולמה זה כל כך חשוב. זאת אולי הרגולציה החשובה ביותר בעולם המשכנתאות הישראלי, והיא יכולה להיות ההבדל בין משפחה שמסוגלת לשרוד טלטלה כלכלית לבין משפחה שמאבדת את הבית. במאמר הזה אני מסביר בדיוק מהו כלל השליש, מאיפה הוא הגיע, איך הוא משפיע עליכם, ולמה גם אם הוא נראה לכם מגביל - הוא עובד בשבילכם.

הגדרה רשמית של כלל השליש

בנק ישראל קבע שכל הלוואת משכנתא חייבת להכיל לפחות 33.3% (שליש) במסלולי ריבית קבועה. המסלולים שנחשבים קבועים: קבועה לא צמודה (קל"צ), וקבועה צמודה (ק"צ). המסלולים שלא נחשבים קבועים לצורך הכלל: פריים, משתנה כל 5 שנים (או כל תקופה אחרת), משתנה צמודה. הכלל חל על משכנתאות חדשות וגם על מחזורים. אין הקלות לפי גובה הון עצמי, גיל, או הכנסה - הוא חל על כולם, באותה צורה.

איך זה נראה במשכנתא של מיליון שקל

דוגמה פרקטית: זוג לוקח משכנתא של 1,500,000 ש"ח. לפי כלל השליש, לפחות 500,000 ש"ח חייבים להיות בקבוע (קל"צ או ק"צ או שילוב). את השאר - 1,000,000 ש"ח - אפשר לחלק כרצונכם בין כל המסלולים. בנוסף, יש כללים נוספים: עד 66.6% פריים (כלומר עד 1,000,000 ש"ח). את כל הכללים יחד יוצרים מסגרת שמחייבת תמהיל מאוזן.

מאיפה הגיע הכלל - היסטוריה קצרה

הכלל הזה נחקק ב-2011 על ידי בנק ישראל, אחרי שמדינות רבות בעולם חוו את משבר הנדל"ן הגדול של 2008. בנק ישראל זיהה שיש סיכון מערכתי כשכמות גדולה של משכנתאות במשק היא בריבית משתנה - כי כשהריבית עולה פתאום, אלפי משפחות יכולות לקרוס בו זמנית. הכלל נועד למנוע את התרחיש הזה. בהתחלה הוא היה 25%, ובהמשך הועלה ל-33.3%.

למה לא 50% או 100% קבוע

בנק ישראל מאזן בין שני אינטרסים: הגנה על הצרכן (יותר קבוע = פחות סיכון) וגישה למשכנתא במחיר סביר (פחות קבוע = יותר זול). אם המדינה הייתה מחייבת 100% קבוע, רוב המשפחות הצעירות בישראל לא יכלו להרשות לעצמן משכנתא בכלל - כי הקבוע יקר משמעותית. שליש זה איזון: הגנה מינימלית בלי לחנוק את השוק.

איך הכלל הציל משפחות ב-2022-2023

בין יוני 2022 לאפריל 2023, ריבית בנק ישראל קפצה מ-0.1% ל-4.75% - העלייה הגדולה ביותר ההיסטוריה. אנשים שלקחו משכנתא ב-2020 עם 70% פריים ראו את ההחזר החודשי שלהם קופץ ב-2,500-3,500 ש"ח לחודש בתוך פחות משנה. מי שהיה לו לפחות 33% קבוע, ראה רק חלק מהזעזוע: ההחזר על הקבוע נשאר אותו דבר. בלי כלל השליש, אלפי משפחות היו מאבדות את הבית. אני אומר את זה כמי שראה את זה מקרוב במשרד שלי.

מה ההבדל בין קל"צ לק"צ לצורך הכלל

שני המסלולים נחשבים לקבועים לצורך הכלל, אבל הם שונים מאוד. קל"צ (קבועה לא צמודה) - הריבית קבועה לכל אורך התקופה, והקרן לא משתנה. זה הכי בטוח. ק"צ (קבועה צמודה) - הריבית קבועה אבל הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן. בתקופת אינפלציה, הקרן גדלה - ההחזר החודשי גדל. שני המסלולים עומדים בכלל השליש, אבל אני בדרך כלל ממליץ ללקוחות שלי לתת עדיפות לקל"צ.

מה קורה אם רוצים יותר מ-33% קבוע

אין מגבלה על מקסימום קבוע. אם אתם רוצים 50%, 70%, או אפילו 100% קבוע - הבנק ייתן לכם. אבל יש לזה מחיר: הריבית הקבועה היום (בערך 4.5%-5.5%) גבוהה מהפריים (בערך 4%). כל אחוז שתוסיפו בקבוע יעלה לכם בהחזר החודשי. הבחירה כמה לקחת קבוע היא בחירה בין יציבות למחיר.

הכלל ומסלולי המשנה - מה אסור

הכלל אומר רק "33% חייב להיות קבוע". הוא לא אומר "כלל המסלולים האחרים מותרים". יש מגבלות נוספות: פריים מקסימום 66.6% מהמשכנתא. משתנה כל 5 שנים בלי הצמדה - מותר עד תקרה. משתנה צמודה - יש מגבלות. כל הכללים האלה יחד יוצרים את "המסגרת המותרת" של תמהיל. יועץ טוב יודע לבנות את המקסימום בתוך המסגרת הזאת.

איך הכלל משפיע על המחזור

מחזור משכנתא חייב גם הוא לעמוד בכלל השליש - גם אם המשכנתא הקודמת לא עמדה (משכנתאות ישנות לפני 2011). כלומר, אם יש לכם משכנתא ב-100% פריים מ-2009, ואתם רוצים למחזר אותה היום, החדש חייב לכלול לפחות 33% קבוע. זה מקור לבלבול אצל הרבה לקוחות, ובעצם מקור לחיסכון - כי הקבוע מוסיף יציבות.

איך אני מתחשב בכלל השליש כשבונה תמהיל

אני בונה תמהיל ב-3 שלבים: שלב 1 - הבנת הפרופיל הפיננסי של הלקוח. שלב 2 - בדיקת מה רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת. שלב 3 - בניית תמהיל בתוך המסגרת של בנק ישראל, שמתאים לפרופיל. כלל השליש הוא הרצפה - אני בונה מעליה לפי הצורך. ללקוח שונא סיכון, אני יכול לבנות 60%-70% קבוע. ללקוח אגרסיבי, 35% (השליש) מספיק.

הטעות שאני רואה הכי הרבה

הטעות הכי נפוצה היא שלקוחות חושבים שהשליש הקבוע צריך להיות במסלול הכי קצר, כדי "לחסוך ריבית". זאת טעות. הקבוע צריך להיות במסלול הארוך ביותר שאפשר. למה: כי הוא נותן לכם הגנה לאורך זמן. אם תקצרו אותו ל-15 שנה, אחרי 15 שנה אתם נשארים עם 0% קבוע - בדיוק הסיטואציה שהכלל בא למנוע. הקבוע צריך להיות עד הסוף.

סיכום - הכלל הוא חבר, לא אויב

כלל השליש של בנק ישראל הוא לא בירוקרטיה. הוא הגנה אמיתית על המשפחות הישראליות, וההיסטוריה האחרונה הוכיחה את זה. אם אתם לוקחים משכנתא ב-2026, אל תתייחסו לכלל הזה כמגבלה - תראו אותו כעוגן יציבות. אם אתם רוצים שאעזור לכם לבנות תמהיל אופטימלי בתוך הכללים - אני זמין בטלפון 052-8904336.

ההיסטוריה של הכלל - איך הוא נולד

כלל השליש לא היה בישראל מאז ומתמיד. הוא נולד אחרי משבר 2008 העולמי, כשבנק ישראל הסתכל על ארה"ב וראה איך משכנתאות בריבית משתנה גרמו למשבר הסאב-פריים. ב-2010 הוטלו ההגבלות הראשונות: מקסימום 33% פריים. ב-2013 חוזקו ההגבלות: לפחות 33% במסלול קבוע. ב-2022, אחרי שהריבית התחילה לעלות, נוספה דרישת בדיקת רגישות לעלייה של 3% בריבית הפריים. בכל פעם שהבנק שינה את הכללים, הוא הציל אלפי משפחות מקריסה פיננסית - וזה לא הגזמה.

דוגמה מספרית - איך הכלל פועל בפועל

נניח שאתם רוצים משכנתא של 1.5 מיליון ש"ח. לפי כלל השליש: לפחות 500,000 חייב להיות בקל"צ או ק"צ (קבועה לא צמודה או צמודה); עד 990,000 יכול להיות בפריים; השאר במסלולים אחרים. בפועל, אני ממליץ על תמהיל מאוזן יותר: 600,000 קל"צ (40%), 500,000 פריים (33%), 400,000 משתנה כל 5 שנים צמודה (27%). זה משאיר אתכם עם בסיס יציב של 40% שלא יזוז גם בתרחיש קיצון, ורק 33% פריים שחשוף לתנודות הריבית.

מה קורה אם רוצים לעקוף את הכלל

הכלל הוא חובה רגולטורית - לא המלצה. הבנק לא יאשר משכנתא שלא עומדת בכלל השליש, גם אם תבקשו. יש שלוש "עקיפות" אפשריות שלפעמים אנשים מנסים: 1) לקחת הלוואה לכל מטרה במקביל למשכנתא (לא מומלץ - עלות גבוהה); 2) לקחת משכנתא נמוכה יותר ולממן את ההפרש בהון עצמי (מצוין אם יש לכם מספיק); 3) לקחת משכנתא במסלול שאינו פריים אבל מחקה את התנהגותו (קיים, אבל יקר). הדרך הנכונה היא לקבל את הכלל ולעבוד בתוכו, לא נגדו.

הכלל בהקשר עולמי

מעניין להשוות את הכלל הישראלי לרגולציות בעולם. בארה"ב אין כלל דומה - אנשים יכולים לקחת 100% משכנתא בריבית משתנה, מה שיצר את משבר הסאב-פריים ב-2008. בבריטניה יש דרישה לבדיקת עמידות בעלייה של ריבית, אבל לא חלוקה חובה לפי מסלולים. בגרמניה רוב המשכנתאות בריבית קבועה לעשור או יותר. באוסטרליה התרחיש דומה לישראל - יש הגבלות ותקרות. הכלל הישראלי הוא יחסית מתון בהשוואה - דורש רק שליש קבוע, לא יותר. אבל הוא יעיל מאוד.

מה הכלל לא אומר

חשוב להבין מה הכלל לא אומר. הוא לא אומר שאתם חייבים לקחת בדיוק 33% פריים - אתם יכולים לקחת פחות. הוא לא אומר שמסלול קבוע צמוד למדד הוא בטוח - יש בו סיכון מדד שלפעמים גדול יותר מסיכון ריבית. הוא לא אומר שאם אתם עומדים בכלל אתם מוגנים - זה הרף המינימלי, לא הרף האידיאלי. הוא לא אומר שאתם לא יכולים לעשות פירעון מוקדם של מסלול מסוים בעתיד. הכלל הוא רצפה, לא תקרה - אפשר ורצוי להיות מעליו.

הכלל למשקיעים מול דירה ראשונה

מעט אנשים יודעים שכלל השליש חל גם על דירת השקעה - אבל בצורה שונה. למשקיעים יש מימון מוגבל ל-50% (לעומת 75% לדירה ראשונה), והדרישה לשליש קבוע נשמרת. בנוסף, יש בדיקת רגישות לעלייה ב-3% בריבית, וההנחה לשכר הדירה הצפוי היא יותר מחמירה (רק 60% נספרים כהכנסה לעומת 100% משכר עבודה). זה אומר שמשקיע צריך להציג הון עצמי גבוה יותר ולהוכיח יציבות פיננסית גבוהה יותר. הכלל מגן גם על המשקיעים מפני סיכון יתר.

המקרים שבהם הכלל לא חל

יש מספר מקרים שבהם בנק ישראל מתיר חריגה מכלל השליש. ראשון: הכנסה גבוהה במיוחד - אם ההכנסה החודשית שלכם מעל 30,000 ש"ח, חלק מהבנקים מאפשרים יחס החזר עד 40% כי יש "כרית בטחון" גדולה אחרי ההחזר. שני: לקוחות עשירים עם הון נוסף - אם יש לכם נכסים נוספים בערך משמעותי, זה משחרר את היחס. שלישי: דירה להשקעה - הבנקים מסתכלים על שכר הדירה הצפוי כחלק מההכנסה. רביעי: זוגות צעירים בקריירה עולה - הבנק יכול לקחת בחשבון תוואי שכר עתידי. חמישית: זכאי משרד השיכון - תכניות מסוימות מאפשרות חריגות. אני בודק לכל לקוח אם יש דרך לשפר את היחס המותר.

איך להפחית הכנסות מבחינת יחס ההחזר

יש דרכים להפחית את ה"ריביות הקיימות" שמופיעות בחישוב יחס ההחזר ובכך לשפר את יחס החזר שלכם: 1) סגירת הלוואות קטנות לפני הגשת הבקשה - הלוואות צרכניות, כרטיסי אשראי בתשלומים, אובר דרפט; 2) איחוד חובות בהלוואה אחת - לפעמים מוזיל את ההחזר החודשי הכולל; 3) הקטנת מסגרת אשראי בכרטיסי אשראי - הבנק רואה גם פוטנציאל חוב; 4) סגירת חשבון משותף עם הורים אם יש; 5) ביטול ערבויות שאתם נותנים לאחרים - גם אלה נחשבות חוב פוטנציאלי. אני עורך עם לקוחות "ניקיון פיננסי" 2-3 חודשים לפני הגשת בקשה למשכנתא, וזה משפר את יחס ההחזר ב-3%-7%.

דוגמאות מעשיות - חישוב לפי הכנסות שונות

בואו נראה איך כלל השליש עובד בפועל עם הכנסות שונות. דוגמה ראשונה: זוג צעיר עם הכנסה משותפת של 18,000 ש"ח נטו. החזר משכנתא מקסימלי לפי הכלל: 6,000 ש"ח (שליש). עם ריבית 4.8% ל-25 שנה, זה משכנתא של 1,040,000 ש"ח. דוגמה שנייה: זוג בקריירה עם הכנסה של 28,000 ש"ח. החזר מקסימלי: 9,330 ש"ח. משכנתא: 1,615,000 ש"ח. דוגמה שלישית: זוג בכיר עם הכנסה של 45,000 ש"ח. החזר מקסימלי 15,000 ש"ח (אבל בנקים גמישים יאפשרו עד 18,000). משכנתא: 2,600,000 - 3,100,000 ש"ח. דוגמה רביעית - מקרה לא טיפוסי: בן זוג עצמאי עם הכנסה לא יציבה של 25,000 ש"ח ממוצע. הבנק יחשב לפי 70%-80% מההכנסה - 18,000 ש"ח אפקטיביים. החזר מקסימלי: 6,000 ש"ח. משכנתא: 1,040,000 ש"ח. הכלל פשוט אבל היישום מורכב - לכן ייעוץ מקצועי משנה את הסכום שתוכלו לקבל.

יש לכם שאלות?

שיחת ייעוץ ראשונה תמיד ללא עלות.

ללא עלותללא התחייבותמענה תוך 24 שעות

בלחיצה על שליחה אני מסכים/ה שיצרו איתי קשר. הפרטים נשמרים בסודיות ולא מועברים לאף גורם.